עיר האלוהים, בת המדבר, פריז של מרוקו, הלב הפועם, נשמת הממלכה…
מה לא נכתב על העיר הקסומה מרקש, אשר הייתה במשך מאות שנים לא רק בירתה של ממלכת מרוקו, אלא גם המרכז החשוב ביותר למעבר סחורות בין האימפריות של אירופה לממלכות אפריקה שמדרום לסהרה.
מרקש היא נאת מדבר מופלאה השוכנת למרגלות הרי האטלס הגבוה ובה מתמזגים ההרים והמדבר, כמו גם התרבות הערבית עם הקסם והמסתורין של הברברים. לא לחינם זכתה העיר להכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית כבר ב-1985. העיר מרקש היא אחד היעדים המרכזיים במרוקו והיא נכללת בכל טיול מאורגן למרוקו.
אגב, אם נדמה לכם שיש דמיון בין השם מרוקו לשם העיר מרקש, אתם לא טועים. הממלכה כולה נקראת על שם העיר הזו, שהייתה בירתה במשך מאות שנים וכיום עדיין נחשבת לבירה התרבותית של מרוקו. זו לא עיר בה צריך לעבור בין אתרים כדי להגיד שהייתם. זו עיר שצריך לחוות אותה מבפנים. להתמזג ולהפוך לחלק מאווירת הנון-סטופ של הצבעים והריחות והאנשים והמוזיקה והמופעים והסוסים…
ההיסטוריה של מרקש
מרקש הוקמה בשנת 1070 (יש שיאמרו אפילו 1062) בתור בירת האימפריה המוראביטונית, ממלכה ברברית עצומה שהשתרעה על פני אלמגרב ו-אלאנדלוס. זו הייתה הפעם הראשונה בה אוחדה כל מרוקו לכדי יחידה מדינית אחת. מקור שמה של העיר מרקש אינו ברור לגמרי. ההשערה הרווחת היא שהמקור הוא בצירוף המילים "מור אקוש", שמשמעותו בברברית הוא "עיר האלוהים" או "ארצו של האל".
העיר הוקמה על ידי אבו-בכר אבן עומר, אשר בנה בה קודם כל מסגדים ומדרסות אסלאמיות, כיאה לבני המוראביטון האדוקים. המסגד הראשון שנבנה בעיר כבר בשנת 1070 על ידי השליט המוראביטוני יוסוף אבן תאשפין נקרא על שם בנו – מסגד אבן יוסוף. המסגד הוחרב בהמשך על ידי הכובשים המוואחידינים, אך שוחזר על ידי הסעדים במאה ה-16. הם גם אלו שבנו לצדו את מדרסת אבן יוסף, עליה אספר לכם בהמשך.
בזכות מיקומה בפתח אחד המעברים המרכזיים של הרי האטלס, הפכה העיר למרכז הסחר העיקרי בין אפריקה שמעבר לסהרה לבין אירופה ובעיר הציוויליזציה האנדלוסית. אל העיר הגיעו אמנים ובעלי מלאכה אנדלוסים רבים, שסגנונם התמזג עם זה של בעלי המלאכה והבנאים המקומיים וניתן לראות את השפעותיו עד היום על האדריכלות בעיר. החומות האדומות של העיר העתיקה והבניינים האדומים הראשונים בה נבנו כבר בשנים 1122-1123 על ידי בנו של אבן תאשפין, עלי אבן יוסוף. עד היום, הצבע האדום של בתיה הוא אחד מסמליה הבולטים של העיר מרקש, המכונה גם "העיר האדומה". עלי אבן יוסוף בנה גם מערכת השקייה תת-קרקעית מתוחכמת עבור הגנים של ארמונו, אשר נחשבת מתקדמת יחסית לתקופה.
בשנת 1147 נפלה מרקש לידי המוואחידון, שבטים ברברים מהרי האטלס, אשר היו אף אדוקים יותר מהמוראביטונים. גם למוואחידון חלק בהיסטוריה הארכיטקטונית של מרקש ועד היום תוכלו לחזות בחלק מיצירות הפאר שלהם, כמו מסגד הכותוביה. הם גם אלו שהוסיפו ופיתחו את מערכת ההשקייה של אבן יוסוף כדי להוביל מים מהרי האטלס אל גני מאנרה.
לאחר נפילת שלטונם של המוואחידון, מרקש ירדה מגדולתה ואיבדה את הבכורה לטובת העיר פס, אך בתחילת המאה ה-16 זכתה מרקש לעדנה מחודשת בזכות השתלטות השושלת הסעדית על הממלכה. הסעדים הפכו את מרקש מחדש לבירת מרוקו ובעיר השתמר עד היום המראה ששיוו לה שליטים עוצמתיים אלו. הסעדים בנו בעיר ארמונות מפוארים כמו ארמון אלבאדי, שיקמו מונומנטים הרוסים ואף בנו את האתר שמכונה כיום "קברי הסעדים". אל דאגה, בהמשך ארחיב לגבי האתרים האלו 😉
לעיר הגיעו במרוצת השנים שיירות רבות, מה שהוביל להתפתחותן של שתי תעשיות במקביל: סיפוק צרכי שיירות ומסחר בסחורות. זו הסיבה העיקרית ששווקיה של מרקש הם מהיפים והססגוניים בעולם עד עצם היום הזה. מרקש קישרה בין מאלי ומאוריטניה לבין ערי הנמל של מרוקו: סאפי, מזאגן והעיר מוגדור. כאן נפגשו ערבים נוודים שעסקו בגידול צאן, ברברים מהרי האטלס שהתפרנסו מחלקאות וממלאכה זעירה, נוודים מהסהרה וסוחרים מסודאן וממאוריטניה.
ואם מדברים על מסחר, איך אפשר שלא לדבר על הסוחרים היהודים, שהיו השליטים הבלתי מעורערים של השווקים במרקש. יהודי המלאח, שנקרא כך על שם המסחר הענף של תושביו במלח, יצרו קשרי מסחר ענפים עם יהודי הכפרים שמסביב לעיר וכך השתלטו על המסחר החיוני לקיומה של המדינה של מרקש.
מרקש נותרה בירתה של מרוקו עד לכיבוש הצרפתי ב-1912, אז הועבר המרכז האדמיניסטרטיבי אל העיר רבאט, בירתה הנוכחית של הממלכה. אבל מספיק עם הסיפורים וההיסטוריה, בואו נדבר על המקומות שאסור לכם לפספס כשתגיעו למרקש.
נשמח לסייע
זקוקים לויזה בדחיפות? רוצים להתחיל את התהליך כבר עכשיו?
כיכר ג'אמע אלפנא
הכיכר המרכזית של העיר מרקש היא חוויה בפני עצמה. בשעות הבוקר תוכלו לפגוש בה מוכרי פירות וירקות, כאשר מסביב לכיכר מתמקמים מדי יום מוכרי מיץ תפוזים רבים. במרכז הכיכר תוכלו למצוא אפילו מוכרי קסטות. לא הגלידה, אלא הקלטות לטייפ. טייפ, נו, הדבר הזה ש… לא משנה. כאן תוכלו לפגוש גם בעלי מלאכה שוודאי חשבתם שכבר עברו מהעולם: עושי גבינה, צובעי צמר, חרשי נחושת, קדרים ואף בורסקאים (מעבדי עורות, לא אופי בורקס, אם תהיתם).
החל משעות הצהריים מתאספים בכיכר המרכזית של העיר העתיקה מאות רוכלים, מספרי סיפורים, אומניות חינה, מרפאים, מכשפים, להטוטנים, מאלפי נחשים ועוד. החגיגה הופכת גדולה יותר לאחר השקיעה, כאשר בכיכר נפתחים דוכני מזון המציעים דגים מטוגנים, סלטים חריפים, מרק ראש כבש, צ'יפס, סופגניות חמות ועוד מגוון נרחב של מנות.
בערב, כאשר האמנים, מספרי הסיפורים, הידעונים, המרפאים והלהטוטנים הרבים אפופים עשן סמיך מעשרות דוכני המזון והגריל בכיכר המוארת במאות נורות קטנות, אין שנייה לחוויה הזו. החגיגה נמשכת אל תוך הלילה כאשר לעיתים תוכלו לחזות כאן אף בטקס גירוש שדים או לשמוע צ'יזבטים. נדמה שאחרוני הנוכחים בכיכר מתפזרים רק בשעות הקטנות של הלילה, או כאשר המנקים מגיעים לפנות בוקר כדי להכין אותה ליום המסחר הבא.
אטרקציות תיירותיות נוספות במרקש
השוק בעיר העתיקה
מבוך הסמטאות הזה ייקח אתכם למסע מרתק בין חנויות בגדים לדוכני תמרים ותבלינים. כאן תוכלו לקנות כל שעולה על דעתכם, גלביות, שטיחים ואף חפצי יודאיקה למיניהם. חלק מהדוכנים קטנים כמו ארון של גמדון בית ואחרים גדולים כמו המערה של אלאדין.
זה המקום להתמקח (בנימוס כמובן) ואם לא תעשו כן, המוכר עלול להיכנס להלם. זה חלק מהחוויה גם עבורם ואף אחד לא באמת משלם פה את המחיר הראשון שהוצע לו. מכיוון שאתם תיירים, נראה שהמחיר ההגיוני הוא חצי מהמחיר הראשוני שהוצע לכם או אף פחות מכך.
העיר העתיקה כולה היא שוק אחד גדול. הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בין הסמטאות המפותלות ופשוט להגיע לאן שתגיעו. בכל מקרה קשה להתמצא בהן. הן מסובכות עד כדי כך שבתי המלון בעיר העתיקה שולחים נציגים שיפגשו אתכם בכביש הראשי ויובילו אתכם אל המלון. אך אם אבדתם בסמטאות, אל חשש! כל אדם שתשאלו יגיד לכם איך להגיע לכיכר המרכזית. ברוב המקרים, אגב, היא תהיה פשוט בקצה הסמטה 😅
הכותוביה
המסגד בעל הצריח הייחודי הוקם כבר בסוף המאה ה-12 על ידי הסולטאן המוואחידי יעקוב אלמנסור והיווה השראה לשני מסגדים דומים: הגיראלדה בסביליה שבספרד ומגדל חסאן ברבאט. צריח זה מתנשא לגובה של כ-77 מטרים וניתן לראות אותו מכל מקום בעיר, כך שלא תפספסו אותו. לא סתם הצריח הזה הוא המבנה הגבוה בעיר: חל איסור לבנות מבנים גבוהים ממנו בכל מרקש! רק מוסלמים רשאים להיכנס לתוך מסגד הכותוביה, אך הגנים פתוחים לכולם ובהם תוכלו למצוא עצי תפוז ודקלים רבים. בעונה הנכונה תוכלו לפגוש שם גם חסידות, המבקרות בהם לעיתים תכופות. כדאי לכם גם לראות את המסגד מואר בשעות הערב.
ארמון אלבאדי
ארמון זה נבנה במאה ה-16 ונחשב בעבר לאחד האתרים המרשימים בעולם, לפני שנהרס עם נפילתה של השושלת הסעדית. הארמון נבנה מחומרים יקרי ערך כמו שיש איטלקי, אבקת זהב מסודאן, אבני פורפיר מהודו וירקן מסין. אבל כמו בכל מקרה של נפילת שושלת מלוכה, העיר מרקש נבזזה והארמון החורב על ידי הסולטאן הכובש. למרות זאת, האתר רחב המימדים משדר עוצמה גם כיום והוא כולל שדרת עצי תפוז מרשימה ומחילות ופרוזדורים תת-קרקעיים מסתוריים. בנוסף, הארמון מארח מספר אירועים בשנה, כמו פסטיבל הפולקלור של מרקש.
ארמון אלבאהיה
זהו אחד המבנים השמורים ביותר במרקש. רוב שטחו נמצא גם כיום בשימוש משפחת המלוכה ורק שליש ממנו פתוח לציבור. הארמון נבנה במאה ה-19 בסגנון דקדנטי נוצץ, אשר היווה ניסיון חיקוי של סגנון בנייה מערבי. הארמון בנוי סביב חצר מרכזית מטופחת, המלאה בעצי פרי, פרחים ומזרקות. החדרים אמנם ריקים מרהיטים, אך התקרה, הרצפה והקירות מקושטים בפסיפסים ומכוסים בפיתוחי עץ ארז מרשימים ביותר. הארמון הזה היה ביתו של אחמד אבן מוסא, עבד שעלה לגדולה וטיפס עד לדרגת הוזיר הראשי של הסולטאן מולאי אלחסן. אבן מוסא התגורר בארמון יחד עם 4 נשותיו, 24 פילגשיו וילדיו הרבים מספור. כיום הארמון עדיין משמש כמגורי החורף של מלך מרוקו ועל כן, בחודשים ינואר-מרץ, כשהמלך מתגורר במקום, אסורה הכניסה למבקרים.
גני מאז'ורל
הגנים הללו היו בעבר שייכים לאומן הצרפתי ז'ק מאז'ורל, אך לא תאמינו מי מחזיק בבעלות עליהם כיום – מעצב האופנה האגדי איב סן לורן! כאן תוכלו לקחת פסק זמן בסגנון אירופאי ולהנות מהשקט ומצמחיה מכל רחבי העולם, כולל קקטוסים, עצי דקל ובמבוק מרהיבים. בנוסף, במרכז הגנים נמצא הבית ששימש כסטודיו של מאז'ורל. הבית הכחול בנוי בסגנון אר-דקו וכיום יש בו מוזיאון קטן אך מיוחד לאומנות אסלאמית, ששווה הצצה. בקרבת המוזיאון ישנו גם בית קפה נעים וסימפטי.
גני מאנרה
הגנים שנמצאים ממערב לעיר נבנו בשנת 1130 למרגלות הרי האטלס. שם תמצאו אגם מלאכותי מוקם במטעים ובעצי זית, אשר מימיו מוזרמים מההרים באמצעות מערכת הידראולית מתוחכמת של תעלות תת-קרקעיות. בגנים יש גם אמפיתאטרון ובריכה סימטרית בה תוכלו לצפות בסרטים. בימים בהירים תוכלו לראות מכאן את פסגות הרי האטלס. הפארק הזה היה בעבר סגור למבקרים ושימש רק את הסולטאן ומשפחת המלוכה, אז צפו למשהו מיוחד.
הקברים הסעדיים
הקברים הללו היו קיימים כבר במאה ה-16, אך הם אבדו בחולות המזן ונתגלו בשנית רק בשנת 1917, כאשר הצרפתים השתמשו בתצלומי אוויר כדי למצוא אותם. אז הם עברו שיפוץ ושימור מרשימים ביותר והפכו במהרה לאחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר במרקש. קבורים בהם הסולטאן אחמד אל מנסור ו-60 מבני השושלת הסעדית באולמות עשויים שיש קררה איטלקי, המציגים לראווה את עושרה של השושלת. במקום שלושה חדרים, כאשר המרכזי בהם נקרא "אולם 12 העמודים" ובו קבורים הסולטאן עצמו ומספר מבני משפחתו הקרובים ויורשיו. זהו החדר המרשים ביותר במתחם, עם דלתות ותקרות עץ ארז מגולפות, 12 עמודי שיש קררה איטלקי וקירות מעוטרים במוזיאקות. מחוץ למתחם, בגן המקיף אותו, קבורים בני משפחה נוספית של הסולטאן ואף אנשי צוות ששירתו את משפחת המלוכה.
נשמח לסייע
זקוקים לויזה בדחיפות? רוצים להתחיל את התהליך כבר עכשיו?
מדרסת אבן יוסוף
המדרסה הגדולה ביותר במרוקו ואחת הגדולות ביותר בכל צפון אפריקה. המבנה, שנבנה במאה ה-16, יכול להכיל עד 900 תלמידים ומאז 1960 כבר אינו מתפקד כמדרסה פעילה. ב-1982 הוא נפתח לקהל הרחב כאתר היסטורי. כבר בכניסה תוכלו להתרשם משער הברונזה המעוטר שמוביל לפרוזדור משובץ במוזאיקות. בקצה הפרוזדור תמצאו את החצר המרכזית של הקומפלקס, אשר בנוי כולו ממערכת של חצרות פנימיות. קירות המבנה מעוטרים באריחי קרמיקה בגילופי עץ ארז ובפסוקי קוראן המסותתים באבן. במרכז החצר תוכלו למצוא גם בריכת אבן.
באותו הקומפלקס נמצא גם מסגד אבן יוסוף, שהינו המסגד העתיק ביותר במרוקו. הוא נבנה במקור במאה ה-12 על ידי יוסוף אבן תאשפין, הוחרב על ידי המוואחידין ונבנה בשנית על ידי הסעדים. המסגד המחודש קטן בהרבה מזה המקורי ולא נותרו בו הרבה שרידים מהמקור העתיק. הכניסה למסגד אסורה למי שאינם מוסלמים, כמו ברוב המסגדים במרוקו.
מוזיאון מרקש
זהו אחד המבנים עם ההיסטוריה המעניינת ביותר בעיר מרקש. המוזיאון ממוקם בארמון דאר מנבהי (Dar Menebhi Palace), שנבנה בתחילת המאה ה-20. בהמשך הוסב הארמון לתפקד כבית הספר הראשון לבנות בעיר ורק בשנת 1997 הפך למוזיאון. התערוכות המתחלפות במקום משלבות בין אמנות מסורתית לאמנות מודרנית ובמקום מתקיימים גם קונצרטים, מופעי מחול ותיאטרון והקרנות סרטים. אל תפספסו את ההזדמנות לראות תצוגות אומנות במרחצאות או במטבח המלכותי לשעבר ואף בחצר הארמון, בה תוכלו גם לנוח על אחת הספות ולהירגע לקול פכפוך המים במזרקות והמוזיקה הערבית ברקע.
מוזיאון דאר סי סעיד
גם המוזיאון הזה שוכן בארמון מהמאה ה-19, אך כאן הפוקוס הוא על אמנות מרוקאית. כאן תוכלו למצוא תכשיטים מהרי האטלס ודרום הממלכה, שטיחים מאל האוז והאטלס הגבוה, מנורות שמן, עבודות קדרות בצבעים שונים ועבודות עור. המיצג המרכזי הוא אמבטיה משיש מהמאה ה-11 שמקורה בחליפות קורדובה שבספרד. היא הובאה למרוקו על ידי הסולטאן משושלת אלמוראביד על אף שיש עליה עיטורים של חיות, המפרים את האיסור בקוראן לייצג בעלי חיים בעבודות אומנות.
נשמח לסייע
זקוקים לויזה בדחיפות? רוצים להתחיל את התהליך כבר עכשיו?
קהילת יהודי מרקש
עד כמה גדולה הייתה הקהילה היהודית במרקש? כה גדולה שבשיאה פעלו בעיר כ-34(!) בתי כנסת. כבר בשנת 1393 הייתה בעיר קהילה יהודית מאורגנת, כפי שהעיד על כך הרב אפרים אנקווה, שהיה מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה. עם גירוש ספרד ב-1492 הגיעו יהודים רבים נוספים למרקש. סולטאן מרוקו עודד אותם לבוא ולהתיישב בעיר ואף בנה עבורם את המלאח, הרובע היהודי, בין 1578 ל-1622, שבתיו היו בתי חצרים שסוידו בצבעי כחול ולבן. בחציה הראשון של המאה ה-20 חיו במרקש עשרות אלפי יהודים והיא הייתה הגדולה במרוקו.
כיום הקהילה קטנה באופן משמעותי ובעיר חיים רק כ-200 יהודים, אך המלאח, הרובע היהודי של העיר, מספר את סיפורה של קהילה מפוארת ובהחלט שווה ביקור. בית הכנסת של המתבדלים, צלאת אל עזמה, אשר הוקם על ידי מגורשי ספרד בשנת 1496, פעיל עד עצם היום הזה. בבית הכנסת הזה ובשאר בתי הכנסת בעיר פעלו בעבר ישיבות גדולות, שהכשירו רבנים, מוהלים, שוחטים וסופרי סת"ם לכל האזור. ישיבות אלו נודעו בשיטת הלימוד העמקנית והחריפה שלהן. בית הקברות היהודי "מעארה", או "בית החיים בשמו בעברי, פועל מאז המאה ה-12. הוא משתרע כל פני שטח של כ-2800 דונם וקבורים בו מעל ל-10,000 יהודים.
מלונות במרקש
בעיר מרקש תוכלו למצוא מעל ל-400 מלונות, כארש המפורסם שבהם הוא כנראה לה ממוניה (Mamounia Hotel), מלון חמישה כוכבים שנבנה כבר ב-1925. ווינסטון צ'רצ'יל התארח בעבר במלון, כמו גם הנסיך צ'ארלס ואפילו מיק ג'אגר. מלונות מוכרים נוספים הם סופיטל מרקש, קלאב מד, רויאל מנסור, עדן אנדאלו, הוטל מרקש, פאלם פלאזה וגם המלון החדש יחסית של רשת אקור הצרפתית – Pullman Marrakech Palmeraie Resort & Spa.
מלבד המלונות המוכרים, תוכלו למצוא בעיר העתיקה של מרקש "ריאדים" בשפע. אלו הם בתי עשירים לשעבר אשר עברו הסבה למלונות. ריאד בערבית הוא גן וסגנון הבנייה הזה אכן נקרא על שם הגן שבחצר הפנימית, שלו תפקיד מרכזי במבנים הללו. החצר הפנימית מספקת אור ואוויר בשפע לבית כולו ובה בדרך כלל יש גם מקור מים כמו מזרקה או בריכה לשם התרעננות בקיץ המרקשי הלוהט – בו הטמפ" עשויה להגיע ל-50 מעלות. הריאדים העתיקים ביותר נבנו כבר במאה ה-16, אך רבים מהם נבנו במאות ה-19 וה-20.
מעוניינים לקבל המלצות נוספות על מקומות האירוח בעיר? היכנסו לעמוד מלונות במרקש, שם כתבנו בהרחבה על מקומות אירוח מומלצים וריאדים בעיר.
חיי לילה במרקש
אני בטוח שלא הייתם מצפים למצוא חיי לילה סוערים בעיר מסורתית כמו מרקש, אבל תופתעו לגלות שהסצנה כאן חיה ובועטת בזכות התיירים הרבים הפוקדים את העיר מדי שנה. רוב המועדונים והברים נמצאים בעיר החדשה. תוכלו למצוא כאן מועדונים בעלי שם עולמי המארחים דיג'ייז נחשבים במיוחד, כמו מועדון Pacha Marrakech או מועדון 555 (555 Famous Club). בעיר תוכלו למצוא גם מועדון פופולרי במיוחד בקרב הקהילה הגאה – Diamant noir. בין הברים הפופולריים בעיר תוכלו למצוא את Le Churchill, אשר נקרא על שם ראש ממשלת אנגליה לשעבר. זהו בר בסגנון מועדוני הג'ז של ניו יורק בשנות החמישים והוא נחשב ליוקרתי ביותר בעיר.
בר פופולרי נוסף, אליו מגיעים כל שועי העיר הוא Comptoir, שנמצא בשכונת Hivernage. בעיר העתיקה תמצאו אופציות מסורתיות יותר לבילוי, כמו בתי קפה מרוקאיים טיפוסיים, מופעי רחוב, דוכני מזון וכמובן הפעילות הבלתי פוסקת בכיכר ג'אמע אלפנא, אותה כבר הזכרנו. גם אם אתם מחסידי האלכוהול ומסיבות המועדונים, אל תפספסו את הבילוי הלילי בכיכר בשום מחיר. האווירה כאן תוססת בכל ערב, עם מוזיקה מקומית, מספרי סיפורים לרוב, אקרובטים ולוליינים ודוכני מזון מגרי תיאבון. עוד אופציה לבילוי בסגנון מסורתי היא אחד ממופעי הפולקלור בסגנון "אלף לילה ולילה".
אחד הוותיקים שבהם הוא Chez Ali – חוויה מרשימה במיוחד הכוללת ארוחת ערב מסורתית, מופע ריקוד ופעלולים במאהל מחוץ לעיר. לחילופין, תוכלו לבחור במופע אורקולי כמו Al Menara -Reflets & Merveilles, המתקיים בגני מנארה וכולל אקרובטיקה, פירוטכניקה ואפקטים מיוחדים.
מרתון מרקש
תאמינו או לא, אבל בכל שנה מאז 1990 מתקיים בין סמטאות העיר העתיקה במרקש מרוץ מרתון! למרוץ, שמתקיים בחודש ינואר, מגיעים מדי שנה אלפי משתתפים מרחבי העולם. זהו מרתון פופולארי במיוחד והשנה (2021) צפויים להשתתף בו 11,000 רצים. המרתון השנה נדחה לספטמבר בשל התפרצות נגיף הקורונה ונקווה שהוא אכן יתקיים במועד זה. לעדכונים בדקו באתר הרשמי של מרתון מרקש.
המרוץ הזה מציע שתי אפשרויות: מרתון מלא (42.195 ק"מ) וחצי מרתון. רק בשנה שעברה נקבע שיא חדש למרתון מרקש על ידי הרץ המקומי חיכאם לקוואהי (Hicham Laqouahi), שעצר את השעון על 2:06:32 שעות. השיא במקצה הנשים נקבע לפני שלוש שנים על ידי האתיופית טינביט ולדגבריאל (Tinbit Weldegebriel), שסיימה את המרוץ תוך 2:26:48 שעות. חברות רבות מציעות חבילות נסיעה הכוללות השתתפות במרתון, לינה באחד ממלונות העיר ואף טיולים בסביבה ובשאר מרוקו.
נשמח לסייע
זקוקים לויזה בדחיפות? רוצים להתחיל את התהליך כבר עכשיו?
מזג האוויר במרקש
במרקש שולט אקלים צחיח למחצה, אשר אופייני לאזורים הנמצאים בקצה של מדבר. הטמפרטורה הממוצעת בחורף היא כ-12 מעלות צלזיוס ובקיץ היא מגיעה ל-26-30 מעלות. החורפים אינם גשומים במיוחד ובעונת הקיץ מזג האוויר עשוי להיות מדברי במיוחד לעיתים, כאשר הטמפרטורות עשויות להגיע ל-37 מעלות ביולי-אוגוסט.
טיסות למרקש
שדה התעופה הבינלאומי מנארה (Marrakech Menara Airport) נמצא כ-4 ק"מ ממרכז העיר ואליו ניתן להגיע בטיסה ממדינות רבות באירופה וגם משדה התעופה בקזבלנקה. בקרוב מאוד תוכלו להגיע גם מנתב"ג בטיסה ישירה למרוקו עם חברת ישראייר.
אם נחתתם בעיר קזבלנקה, תוכלו להגיע למרקש גם באמצעות הרכבת, בנסיעה שלוקחת כ-2.5 שעות. זו אחת הדרכים הפופולריות ביותר להגיע לעיר ובכל יום עוברות כ-16 רכבות בין הערים, אז גם לא תצטרכו לחכות יותר מדי זמן על הרציף ככל הנראה.
ישנן סוכנויות רכב המציעות השכרת רכב במרקש, איתו תוכלו להתנייד בעיר ולנסוע לבקר באתרים שמחוצה לה. תוכלו גם לשכור רכב בשדה התעופה במקרה שאתם נוחתים במרקש. אך חשוב לציין שבתוך העיר העתיקה של מרקש, למשל, לא מומלץ ואף לא ממש אפשרי להתנייד ברכב. להתראות במרקש!
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך: