פס

לא משנה אם תקראו לה פס, פז, או פאס, זו עיר שפשוט אסור לכם לפספס 😉

רבים מתארים את פס בתור ירושלים של מרוקו ולא בכדי. זוהי עיר עם מסורת חזקה במיוחד, הממוקמת במרכז ממלכת מרוקו וחולשת על מוקדי הכוח וההשפעה במדינה. העיר פס שוכנת ברמה, תושביה מסורתיים ומשכילים ובליבה חומה.

מסע ברחבי העיר העתיקה של פס, פס אל באלי, הוא מסע בזמן לימי הביניים. כאן בורסקאים טובלים עורות בבורות צבע ענקיים, רוקעי נחושת הולמים בפטישיהם, קדרים מכינים כדי חרס בעבודת יד ורופאי אליל רוקחים שיקויים מצמחי מרפא.

העיר פס שבמרוקו היא העיר השנייה בגודלה בממלכה אחרי קזבלנקה והיא אחת הערים העתיקות הגדולות בעולם. גם הקהילה היהודית בפס הייתה מהגדולות והמשמעותיות ביותר בכל צפון אפריקה. אם תגיעו למרוקו בטיול מאורגן, אין סיכוי שלא תגיעו לכאן.

אז איך קוראים לעיר הזאת באמת?

אם תחפשו מידע על העיר פס שבמרוקו, תיתקלו בשלוש אופציות לאיות שמה בעברית:

• פס
• פז
• פאס

 

מה נכון?

השם הערבי של העיר הינו فأس. התעתיק המדויק הינו פאס ומשמעות השם בערבית היא "מכוש". האגדה מספרת כי המלך אידריס הראשון, אשר ייסד את העיר פס, השתתף בעצמו בבניית העיר באמצעות מכוש, שהיה עשוי כסף וזהב. סיפור אחר מתאר מציאת מכוש בעת החפירות בזמן בניית העיר לראשונה.

נראה כי השם התגלגל לצורות פס ו-פז בעברית בהשפעת הכתיב הצרפתי והאנגלי. בצרפתית נכתב השם Fès ובאנגלית Fez או Fes. ייתכן כי ה-z מקורה בכינוי הברברי להרי האטלס התיכון – Fazaz.

אגב, המילה פז מתארת גם תרבוש אדום קטן, אשר מקורו בעיר פס במרוקו. כובע הפז הפך פופולרי ברחבי האימפריה העות'מאנית ושרד עד להתפרקותה בתחילת המאה ה-20, אז אסר אטאטורק על חבישתו.

היסטוריה

העיר פס שבמרוקו הוקמה בשם פאס בשנת 789 על ידי אידריס הראשון בגדה הדרום-מערבית של נהר ג'והר (כיום נהר פס). בנו, אידריס השני, הקים ישוב בשם אל עאליה בצדו השני של הנהר ובהמשך העביר לשם את בירתו מ-וולוביליס (Volubilis). קברו של אידריס השני הוא כיום אחד המקומות הקדושים ביותר בעיר פס.

בעיר פאס התיישבו בעיקר מהגרים מאנדלוסיה ואילו לאל עאליה הגיעו בעיקר פליטים מאיזור קאיירוואן (כיום בטוניסיה. על כן, כיום יש בעיר פס מחוז שנקרא אדוות אלאנדלוס ומחוז ששמו אדוות אלקאראווין. בעיר הייתה קהילה יהודית משמעותית כבר מתחילתה, אשר התרכזה באזור שנקרא פונדוק אליהודי.

שני חלקי העיר משני עברי נהר פס, פאס ואל עאליה, נשלטו בתקופות שונות על ידי מנהיגים יריבים. זכר לאחת התקופות הללו תמצאו בשמות שני שערים של העיר העתיקה של פס: באב אל גיסה ובאב אל פתוח. הם קרויים על שמם של שני אמירים ברברים מהמאה ה-11: אל גיסה מאל עאליה ואל פתוח מהעיר פאס.

העיר פס העתיקה אוחדה לה יחדיו בשנים 1069-1070 תחת שלטונו של יוסוף אבן-תשפין – אותו יוסוף שייסד את העיר מרקש. בסוף המאה ה-12, תחת שלטון שושלת המוואחידון, הפכה העיר פס לאחת הגדולות בעולם, עם אוכלוסייה של 200,000 איש.

המונומנטים, מבני הציבור ואף בתי המגורים העיקריים שתראו בעיר העתיקה של פס כיום נבנו כבר במאה ה-13 על ידי השושלת המרינית. הם אלו שבנו את העיר החדשה, פס אל ג'דיד, והפכו את פס למרכז האינטלקטואלי של מרוקו ואחד החשובים בעולם המוסלמי על ידי הקמת המדרסות הראשונות במרוקו. המרינים הם גם אלו אשר בנו את המלאח היהודי בפס אל ג'דיד כדי להגן על היהודים מפני פוגרומים במהלך המאה ה-15.

החל מהמאה ה-13 עם הכיבוש המריני הפכה פס לבירתה של ממלכת מרוקו. פס נותרה הבירה עד שהשושלת הסעדית עלתה לשלטון במאה ה-16 והפכה שוב את מרקש לבירת מרוקו. הסעדים בנו את המצודות שמשקיפות על פס אל באלי עד היום – בורג' נורד ובורג' סוד.

העיר פס זכתה שוב בבכורה במאה ה-18 ונותרה בירת מרוקו עד לכיבוש הצרפתי במאה ה-20, גם אם חלקה את הסטטוס הזה בחלק מהזמן עם מרקש. לאחר הסכם פס ב-1912 פרץ מרד בעיר כנגד הצרפתים, אשר דוכא באכזריות. התוצאה הייתה העברת מוקד הכוח לעיר הבירה החדשה רבאט, אשר נותרה בירת הממלכה גם לאחר ההכרזה על עצמאותה של מרוקו ב-1956.

החלק החדש ביותר של העיר פס, ויל נובל, נבנה על ידי הכובשים הצרפתים. כחלק מהאסטרטגיה הקולוניאלית שלהם נבנו ויל נובל-ות שכאלה (מילולית: "ערים חדשות") בצמוד למספר ערים עתיקות במרוקו. בערים החדשות הללו, אשר נבנו בסגנון אירופאי, התמקמו מתיישבים אירופאים, אשר קיימו אורח חיים אירופאי ושינו את פני העיר. ויל נובל-ות נוספות ניתן למצוא במרקש, מקנס, טנג'יר, אגאדיר ועוד.

אטרקציות בפאס שבמרוקו

העיר העתיקה – פס אל באלי

מעל 9,400 רחובות וסמטאות מחכים לכם באחת הערים העתיקות הגדולות בעולם. פס אל באלי (העתיקה, או בתרגום מילולי, הבלויה) נבנתה בסוף המאה ה-8 על גדות נהר פס, העובר במרכזה.

שיטוט בין הסמטאות של פס אל באלי יחזיר אתכם אחורה בזמן לעולם ללא כלי רכב (רק חמורים ופרדות רשאים להיכנס לעיר העתיקה), בו בעלי מלאכה שונים עובדים בשיטות מסורתיות ומציעים את מרכולתם בשווקים הרבים.

לכל גילדה של בעלי מלאכה יש שוק משלה. כאן זו לא מרקש, כאן יש סדר בבלאגן. סוק אל עטארין, שוק התבלינים, הוא אחד המפורסמים בעיר פאס, כמו גם סוק אל נגארין, שוק הנגרים, בו תמצאו רהיטים מגולפים מכל הסוגים. פירמידות מחודדות של תבלינים בשלל צבעי הקשת, זיתים, צימוקים, תמרים ושלל פירות וירקות לא יותירו אתכם רעבים.

בפס אל באלי תפגשו בעלי מלאכה שכאילו פסו מן העולם (אז זהו, שלא) כמו עושי גבינה, רוקמי גלביות, מכשפות ורופאי אלילים, אך שוק אחד מתעלה מעל כולם.

רובע הבורסקאים

סוק אל דבחין, מתחם עיבוד העורות של פס הוא האטרקציה המרכזית בעיר. אין סיור מודרך שלא עובר כאן, אין תייר שלא מצטלם פה.

הדרך הכי טובה לזהות שהגעתם אל מפעל העורות של פאס היא לפי הריח. תהליך עיבוד העורות כולל המלחה, השרייה בסיד, בצואת בעלי חיים ובתמיסת קמח וריסוס בגופרית. זו בדיוק הסיבה שכל מדריכי הטיולים המקומיים יציידו אתכם בעלי נענע שתוכלו לדחוף לאפכם כדי לנטרל את הניחוח העז.

אבל הצבעים מחפים על הכל. מראה הבורות בשלל צבעי הקשת, אשר בתוכם דורכים נערים הצובעים את העורות, הוא בלתי נשכח. בחורים צעירים, אשר המלאכה עוברת במשפחותיהם מדור לדור, טובלים את העורות במיומנות בבריכות הצבע העצומות.

המקום נראה כמו פלטת ציור ענקית שרק מחכה למכחול העצום שיטבול בה. רק שבמקום מכחול, טובלים בה הבורסקאים, אשר לעיתים נכנסים לתוך הבריכות עד שמחצית גופם מכוסה בצבע.

קשה לדמיין שמסורת שכזו, שנשתמרה מאז המאה ה-11, עדיין חיה ובועטת במקום כלשהו בעולם. אך במרוקו הכל אפשרי.

באב אבו-ג'לוד ושערי העיר העתיקה

לעיר העתיקה של פס ארבעה שערים. המפורסם מכולם הוא באב אבו-ג'לוד (שער העורות), המעוטר באריחי קרמיקה ירוקים וכחולים. זוהי הכניסה המערבית לעיר העתיקה וממנה תוכלו לראות את הצריח של מדרסת אבו-ענאנייה.

שערים נוספים הם באב מחרוק, אשר היה בעבר שער הכניסה הראשי לעיר, באב אל גיסה הצפון-מערבי ובאב אל פתוח בצדה הדרום-מזרחי של העיר.

מסגד ומדרסת קאראווין

תאמינו או לא, המדרסה הזו היא שיאנית גינס!

כן כן, זהו המוסד האקדמי העתיק בעולם שהתקיים ברציפות עד היום. האוניברסיטה הזו הוקמה במאה ה-9 לספירה והיא נחשבת עד היום לאחת המובילות בעולם המוסלמי.

המדרסה נמצאת בתוך המסגד ולצערנו אין כניסה אליו ללא-מוסלמים. אבל שווה לראות את המסגד מבחוץ, שכן הוא היה המסגד הגדול בצפון אפריקה עד לבנייתו של מסגד חסן השני בקזבלנקה. הוא יכול להכיל 20,000 איש בו-זמנית ב-16 אולמותיו ויש לו 14 כניסות שונות. חוץ מזה, לעיתים דלתות המסגד נשארות פתוחות, אז אולי יתמזל מזלכם ותזכו להצצה פנימה.

מדרסת אבו-ענאנייה

זוהי המדרסה החדשה והמפוארת ביותר בעיר פס, אם כי חדש זה עניין יחסי – היא נבנתה כבר בשנת 1355.

היא קרויה על שם הסולטאן שבנה אותה – אבו-עינאן. הוא היה שליט בעל מוניטין מפוקפק, אך השקיע כסף רב בבניית המדרסה הזו, שהפאר הארכיטקטוני שלה שווה יותר מתמונה לסטורי. המסגד במקום עדיין פעיל והמינרט הירוק שלו נראה למרחוק, כך שלא תפספסו אותו.

קבר מולאי אידריס השני

המבנה נקרא זאווית אידריס השני והוא נחשב לקדוש והחשוב ביותר בעיר ואחד הקדושים בממלכת מרוקו כולה. אידריס השני הוא זה אשר – לפי המסורת – הקים את העיר פס, או לפחות חלק ממנה, כאשר אביו, אידריס הראשון, הקים את החלק האחר.

אחוזת הקבר שלו היא כה קדושה, עד כי בעבר הוצבו ברחובות המובילים למבנה קרשים מעץ אשר הונחו בצורה אופקית במעברים וציינו את גבולות האזור המקודש. אנשים נאלצו להתכופף מתחתם וכל מי שאינו מוסלמי לא היה רשאי לעבור אותם. גם בעלי חיים לא הורשו להתקרב לאזור הקבר.

כיום כולם רשאים להגיע אל המבנה, אך אם אינכם מוסלמים, תאלצו להסתפק במבט מבחוץ. אם תבחינו כי הדלתות פתוחות, הציצו פנימה והביטו במבקרים המתפללים, נוגעים באבן המכסה את הקבר ומבקשים ברכה.

מוזיאון דאר בטחה

בגבול שבין העיר העתיקה מאוד, פס אל באלי, לעיר העתיקה החדשה, פס אל ג'דיד (נבנתה במאה ה-13), נמצא המוזיאון לאומנויות מרוקאיות – דאר בטחה.

המוזיאון שוכן בתוך ארמון שנבנה במאה ה-19 במטרה לאחד את העיר העתיקה והעיר החדשה. לארמון שני שערים – אחד פונה לעיר העתיקה ואחד לחדשה.

במוזיאון תוכלו לראות תכשיטי כסף ברבריים, כלי חרס, מטבעות, שטיחים, ספרי קוראן מעוטרים, בדי מסורתיים, בגדי חתונה מאזורים שונים במרוקו ואף כלי נשק. תמצאו שם גם דלת מהמאה ה-12 שנלקחה ממסגד קאראווין ועבודות רקמה עם מוטיבים קדומים.

המלאח היהודי

"מלאח" הינו השם שניתן במרוקו לרובע היהודי בערים השונות. המלאח בעיר פס הוא העתיק ביותר במרוקו – הוקם ב-1438(!!). מקור השם "מלאח" אינו ברור. סברה אחת היא כי מקורו בביצות המלח שבקרבת המלאח העתיק בפס. מאידך, יש הטוענים כי היהודים עסקו בעיקר במסחר במלח ועל שם כך נקראת השכונה.

המלאח נמצא בפס אל ג'דיד. כיום כבר לא מתגוררים שם כמעט יהודים, אך כמה בתי כנסת עוד עומדים על תלם. המפורסם שבהם הוא בית הכנסת אבן-דנאן. הוא נבנה במאה ה-17, חודש בסוף המאה ה-19 ושופץ שוב בסוף המאה ה-20. מתחת לבית הכנסת ישנו מקווה, אשר בו טבלו יהודים אנוסים רבים ששבו ליהדותם. בית כנסת אבן-דנאן מכיל כנראה את האוסף השלם היחיד של תשמישי קדושה מרוקאים.

בית הקברות היהודי הוקם במאה ה-13 ובו קבורים שניים מהקדושים ביהודי מרוקו: רבי יהודה אבן-עטר והצדקת ללה סוליקה.

דאר אל מגאנה – בית הרמב"ם?

ברחוב טלעה כבירה (העלייה הגדולה) המוביל למדרסת אבו-ענאנייה נמצא דאר אל מגאנה – מילולית: בית השעון.

שעון המים הענק שבחזית המבנה, על 12 דלתותיו, נבנה במאה ה-14. מנגנון הפעולה של שעון זה נותר בגדר תעלומה וכל מאמצי השחזור שלו עד כה עלו בתוהו. משערים כי המנגנון היה מבוסס על משקל וריקון של מים בקצב קבוע. בכל שעה אחת הדלתות הייתה נפתחת וכדור מתכת היה נופל אל קערת הפליז שמתחתיה.

עבור יהודים הבית זה מעניין אף יותר כי האגדה מספרת שהרמב"ם – הוא ולא אחר – שהה כאן לתקופה מסוימת בדרכו מספרד למצרים. בבית גרה כעת משפחה מוסלמית ותמורת תשלום תוכלו להיכנס פנימה ולראות את החדרים בהם מאמינים ש"הנשר הגדול" התגורר בעבר.

ארמון המלך

בצמוד למלאח, כאילו כדי להדגיש את הברית בין המלך לבין היהודים, ושכן המפואר שב-14 ארמונותיו של מלך מרוקו. לארמון 7 שערי ברונזה רקועים – אחד לכל יום בשבוע. מעל לכל שער קשת סטוקו וסליג' והגג הירוק משלים את המראה הצבעוני של המבנה. לא ניתן להיכנס לארמון (אלא אם אתם ממשפחת המלוכה המרוקאית), אך אם תבואו כדי לראותו מבחוץ, לא תצטערו.

בורג' נורד ובורג' סוד

שתי נקודות תצפית נמצאות משני צדי העיר פס: המגדל הצפוני (בורג' נורד) והמגדל הדרומי (בורג' סוד). אלו מבצרים הצופים על העיר העתיקה. מהם תוכלו להתרשם עד כמה עצומה המדינה העתיקה של פס.

שני המבצרים הללו הוקמו על ידי הסולטן הסעדי אחמד אל מנצור במאה ה-16. הוא רצה להתגונן מפני מרידות אפשריות מתוך העיר פס וגם להגן עליה מפני פלישה חיצונית. כיום יש בבורג' נורד גם מוזיאון נשק.

יהדות פס

הקהילה היהודית בפס הייתה אחת החשובות והמשפיעות בקהילות היהודיות במרוקו ובצפון-מערב אפריקה בכלל.

בעיר פס הייתה קהילה יהודית גדולה כמעט ברציפות מאז יסודה של העיר במאה ה-9 ועד שנות ה-60 של המאה הקודמת. בעיר ישבו רוב השנים השמנה והסלתה של קהילת יהודי מרוקו, מנהיגי העם, החכמים והסופרים.

אחד המפורסמים בין בניה של פס הוא הרב יצחק בן יעקב אלפסי (הרי"ף), שנולד בעיר ב-1031 והפך אותה לשם דבר בעולם היהודי. אגב, השם אלפסי פשוט מתאר מישהו שבא מהעיר פס, בדיוק כמו תל-אביבי או חיפאי 😉

דמויות בולטות נוספות בהיסטוריה של קהילת יהודי פס המפוארת הן הפייטן רבי דונש בן לברט, המדקדק רבי יהודה חיוג', רבי יהודה בן עטר ועוד. דייניה המפורסמים של פס פעלו גם בקהילות אחרות במרוקו ורבניה יצאו ללמד בארצות שונות בעולם.

כאמור, זוהי הקהילה היהודית הראשונה במרוקו עבורה נבנה "מלאח" (ב-1438). כיום תוכלו למצוא שם את בית הכנסת אבן-דנאן, מונומנט לגדולתה של הקהילה היהודית בפס, ואת בית הקברות היהודי, בו קבורים חלק מגדולי האומה.

קניות בפס

חובבי וחובבות הקניות שביניכם יהנו בעיר פס מהיצע נרחב של סחורה איכותית מכל הסוגים. אמנם המחירים בפס הם לא מהזולים במרוקו, אך אם אתם יודעים להתמקח, תוכלו להשיג איכות בעבור מחיר סביר ביותר.

ההתמקחות היא ספורט לאומי בממלכת מרוקו והינה חלק מחווית הקנייה. התמקחו בסבלנות ובנועם ולעיתים תצליחו להוריד את המוכר עד לשליש מהמחיר הראשוני שהוצע לכם.

במדינה העתיקה של פס – בעיקר ברחובות הראשיים טלעה כבירה וטלעה זע'ירה – תוכלו למצוא חנויות מכל הסוגים. כלי חרס, שטיחים, רקמות, תבלינים, גבינות, חמוצים, פירות, ירקות, עבודות יד מארד, מוצרי עור ועוד מחכים לכם שם. השוק כאן מסודר בהרבה לעומת ערים אחרות ויש רחוב או סמטה המוקדשים לכל תחום עיסוק.

סוק אל חנה בעיר העתיקה הוא אחד המומלצים ביותר בפס. כאן תוכלו לרכוש עבודות יד מהאיכותיות ביותר במרוקו. חנויות קרמיקה, כלי חרס מסורתיים בצבעי כחול-לבן האופיינים לפס, תכשיטים מערי האטלס וכו' ממתינים לכם בשוק המקסים הזה.

בכיכר אל סאפרין תפגשו את רוקעי הנחושת. את המקום הזה תוכלו לשמוע עוד לפני שהגעתם אליו בזכות הלמות הפטישים שלהם. זה המקום לרכוש כלי נחושת לבית – למטבח, לשולחן האוכל, או משהו יפה לתלות על הקיר. אלו חפצי אומנות בעבודת יד שלא תמצאו בעוד מקומות רבים בעולם.

אם אתם מחפשים שטיחים, נסו את החנות Coin Berbere‬. חנות זו זכתה להמלצות רבות והיא מציעה מגוון שטיחים ברברים מהאטלס הגבוה ואף שטיחים עירוניים מרבאט או מסלה. זהו עסק משפחתי המנוהל על ידי אנשים ידידותיים שישמחו להתמכח אתכם בנימוס על המחיר.

המעוניינים בכלי חרס ומוזאיקה יתפעלו בוודאי מסדנת הקדרות Fes Mosaic & Pottery. שם תוכלו ללמוד על עבודת הקדרים במרוקו ואף לרכוש עבודות יד מרהיבות. אומני זליז' יספרו לכם על מלאכה זו, העוברת במסורת המרוקאית במשך מאות שנים. אלו אריחים מעוטרים המקשטים קירות ותוכלו למצוא אותם אפילו במסגד חסן השני המפורסם בקזבלנקה. מלבד זאת, תוכלו לקנות כאן כלי בית ואחסון וכלי אוכל שונים.

אם אתם מחפשים חווית קניות מערבית, בקרו בקניון ‪Borj FEZ‬, שנמצא לא רחוק מהמלאח היהודי. כאן תמצאו סניפים של רשתות בינלאומיות כמו Carrefour, Domino's Pizza, Pizza Hut, ו-Burger King, משחקיה לילדים והכי חשוב בקיץ המרוקאי – מיזוג אוויר!

תחבורה בעיר פס

תוכלו להגיע לשדה התעופה של העיר פס, Saiss Airport, בטיסה מקזבלנקה או מערים שונות באירופה – מדריד, פריז, ברצלונה, ליסבון, בריסל, רוטרדם, רומא, אמסטרדם ועוד. משדה התעופה ניתן להגיע לעיר באוטובוס מספר 16. שדה התעופה מרוחק כ-13 ק"מ ממרכז העיר פס והנסיעה באוטובוס לוקחת כ-40 דקות עד לתחנת הרכבת בעיר. לחלופין, תוכלו לקחת מונית, שתעלה כ-150 דירהם מרוקאי או יותר.

בתוך העיר פס תוכלו להתנייד במוניות אדומות קטנות, שנקראות petit taxi, או באמצעות אוטובוסים מקומיים. היזהרו מכייסים באוטובוסים! לא מומלץ לנסוע בהם בשעות העומס, בהן הם גם דחוסים עד אפס מקום. בשעות אחרות הם יכולים לספק לכם טעימה מהחוויה המקומית.

מערכת הרכבות במרוקו טובה מאוד וחברת ONCF מפעילה רכבות ברוב שעות היום בין פס לקזבלנקה, מרקש, טנג'יר, מקנס, רבאט ועוד. אם אתם רוצים לנסוע יותר בזול, תוכלו לקנות כרטיס לאחד האוטובוסים הבינעירוניים של חברת CTM. ניתן לקחת אוטובוס מפס אל העיר שפשוואן, איפראן, העיירה בני מלל וכמובן לכל עיר מרכזית בממלכה.

אם תרצו לנסוע לעתיקות Volubilis, תוכלו לקחת גראן טקסי, שזה למעשה כמו מונית שירות בארץ. זאת אומרת שהנהג מחכה שהמונית תתמלא ואוסף עוד אנשים בדרך. ניתן כמובן גם לשכור רכב בפס וחברות השכרת רכב בינלאומיות שונות פעילות בעיר כגון Avis, Hertz, ו-Europcar.

מזג אוויר בפס

מזג האוויר בעיר פס אופייני לאזור הרמה במרוקו. זהו אקלים יבשתי יחסית עם מעט ימי גשם, אך הטמפרטורות קיצוניות יותר מאשר לאורך החוף. בחודשי החורף (דצמבר-פברואר) מזג האוויר בפס קר והטמפרטורה עשויה לרדת עד ל-5 מעלות צלזיוס בלילה. בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) הטמפרטורות מאמירות במהלך היום עד ל-39 מעלות לעיתים.

האביב (מרץ-מאי) והסתיו (ספטמבר-נובמבר) הן העונות הטובות ביותר לביקור בעיר פס. הטמפרטורות בחודשים אלו נוחות בדרך כלל וימי הגשם בהם אינם רבים.