טנג'יר

נופים מרהיבים, חופים יפהפיים, היסטוריה מרתקת, אנשים ידידותיים וניחוח ספרדי.

ברוכים הבאים לפינה הצפון-מערבית ביותר של יבשת אפריקה – טנג'יר. העיר הזו נמצאת באחת הנקודות האסטרטגיות ביותר בממלכת מרוקו: היא חולשת על מצר גיברלטר מדרום. זו אחת הסיבות שהיא "החליפה ידיים" כל כך הרבה פעמים לאורך ההיסטוריה והייתה שייכת כמעט לכל אימפריה ששלטה באזור.

טנג'יר היא מרוקו קצת אחרת. לעומת רוב הממלכה, שהייתה תחת שלטון צרפתי במשך כמעט חצי מאה, טנג'יר הייתה בשליטת ספרד ואף נחשבה לשטח בינלאומי במשך שנים רבות משום שהייתה חשובה מכדי שמדינה אחת תשלוט בה. בתור עיר בינלאומית, היא אף היוותה עיר מקלט וקרקע פוריה לפעילויות ריגול בתקופת מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה.

כאן תוכלו להרגיש בקצה העולם על הצוק בכף ספרטל, להתחקות אחר האגדות על האל הרקולס או על אחד המטיילים המפורסמים בהיסטוריה, אבן בטוטה, או פשוט להביט אל חופי ספרד, המרוחקים רק כ-30 ק"מ מהעיר המופלאה הזו.

ההיסטוריה של טנג'יר

טנג'יר היא נקודה אסטרטגית שעברה ממעצמה אחת לאחרת פעמים רבות לאורך ההיסטוריה. בעת העתיקה שלטו בה הפיניקים והיוונים, אשר סיפרו מיתוסים רבים אודותיה. על פי אחד מהם, גן העדן עלי אדמות שכן באזור העיר. הרקולס, אשר נשלח לגנוב מאותו גן העדן תפוחי זהב, הרג את הענק שחי באזור והוליד בן ביחד עם אלמנת הענק, טינג', אשר על שמה נקראה העיר בתקופת השלטון היווני – טינג'יס. אגב, גם עץ ה-Tangerine (סוג של מנדרינה) נקרא על שם העיר טנג'יר.

לאחר מכן נכבשה טנג'יר בידי הרומאים, ה-ואנדלים ואז הערבים. המוואחידין שלטו בה משנת 1149 וב-1471 היא נכבשה על ידי פורטוגל. מאז עברה טנג'יר בין ספרד, אנגליה ופורטוגל, עד שנכבשה על ידי סולטאן מרוקו, מולאי איסמעיל, בשנת 1679. טנג'יר נותרה תחת שלטון מרוקאי עד לאמצע המאה ה-19, מאז החלה שוב תקופה של מאבק בין מדינות אירופיות על העיר בראש המצר.

בשנת 1923 נמצא פתרון זמני בדמות הכרזה על טנג'יר כשטח בינלאומי. השליטה חולקה בין צרפת, ספרד, בריטניה, פורטוגל, שבדיה, הולנד, בלגיה, איטליה וארה"ב. העיר הפכה למקלט פיננסי ועל כן הייתה בה פעילות ענפה במיוחד של בנקים אירופאים רבים. מספר חודשים לאחר הכרזת העצמאות של מרוקו ב-1956 הפכה טנג'יר לחלק מהממלכה, אך מעמדה הפיננסי המיוחד נותר על כנו למשך מספר שנים נוספות.

בתקופת השלטון הבינלאומי הפכה טנג'יר לאתר נופש פופולרי במיוחד בקרב סופרים ואומנים רבים מרחבי העולם וכן למקום להתהוללות חסרת מעצורים. סצנת חיי הלילה וגם הסמים היו ערות במיוחד באותה תקופה, אך גם הליברליזם. הקהילה הגאה בטנג'יר פרחה, אך גם פושעים ומרגלים שחיפשו מקלט מצאו אותו בטנג'יר בימים ההם. כיום העיר טנג'יר כבר אינה נחשבת ל"עיר החטאים" כפי שהייתה אז, אך שמה עדיין הולך לפניה.

אטרקציות בטנג'יר

המדינה העתיקה

העיר העתיקה היא ללא ספק האטרקציה המרכזית של טנג'יר. כאן תוכלו ללכת לאיבוד בין הסמטאות הרבות, ליהנות מדוכנים מקומיים המציעים את מרכולתם ולבקר במפר אטרקציות, כמו המסגד הגדול, שנבנה במאה ה-17, "השוק הקטן" (Petit souq), שהיווה את לב לבה של העיר בתחילת המאה ה-20 עם בתי הקפה, המלונות ובתי הקזינו ועוד אטרקציות רבות. 

הקסבה

המצודה, הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בטנג'יר, הוקמה על ידי הסולטאן מולאי איסמעיל במאה ה-17 ושימשה גם למגורי הסולטאנים הבאים אחריו. כיום יש כאן מוזיאון המכיל חפצי אומנות מתקופות שונות – החל מימי הפיניקים ועד לעידן המודרני. כיאה לארמונות מרוקאים, הקסבה מכילה גילופי עץ, פסיפסים ועיטורי גבס לרוב והיא מוקפת בגנים בסגנון אנדלוסי עם מזרקה במרכזם ועצי רימון והדר מסביבה. מהקסבה נשקף גם נוף יפהפה של העיר, הנמל וחופי ספרד.

מוזיאון הנציגות האמריקנית הישנה

הידעתם שמרוקו הייתה המדינה הראשונה שהכירה בעצמאות ארה"ב? לאחר הכרה זו העניק הסולטאן מולאי סלימאן לארה"ב בניין אבן קטן ששימש כנציגות האמריקאית בממלכה החל מ-1821 ועד 1961. כיום הבניין משמש כמוזיאון בו מוצגים מפות עתיקות, רהיטים, ציורים, הדפסים ורישומים של אמנים שחיו או ביקרו בטנג'יר בין המאות ה-17 ל-20 (איב סן לורן הוא אחד מהם).

כיכר ה-9 באפריל 1947

הכיכר, שנקראה בעבר "גראן סוקו" (השוק הגדול), מהווה את שער הכניסה לעיר העתיקה. בכל ראשון וחמישי (לא שני, מה לעשות) תוכלו למצוא כאן שוק בו נשים מהרי הריף בתלבושות צבעוניות מוכרות את מוצרי החלב ושאר תוצרי המשק שלהן לאורך החומה של כנסיית סנט אנדרו.

הכנסייה עצמה בנויה בסגנון מיוחד, שמזכיר יותר מסגד מאשר בית תפילה נוצרי. היא נבנתה בשנת 1894 על ידי האומנים המובילים של אותה תקופה בסגנון אנגלי-מורי. בכניסה תראו העתק של ציור של מאטיס, התקרה גולפה מעץ ארז ועל הקשת בכניסה תוכלו לקרוא תפילה באותיות ערביות.

ויל נובל (Ville Nouvelle)

העיר החדשה של טנג'יר – במיוחד כיכר צרפת (Place de France) – שימרה את אותו מראה משנות ה-30 הזוהרות. מ-טראס דה פארסה (מרפסת הבטלנים) תוכלו לראות את כל הנמל וביום בהיר גם את גיברלטר וספרד. למרגלות הטראסה תוכלו למצוא מבנה בעל חזית מפוארת בסגנון אר-דקו. זהו גראן תיאטרו דה סרוונטס, אשר שימש בעבר כתיאטרון לקהילה הספרדית, שהייתה הקהילה הזרה הגדולה ביותר בטנג'יר בתחילת המאה ה-20.

החוף והנמל

בנמל תוכלו לצפות בסירות הדייגים המביאות את השלל שתפסו ואף לאכול דגים טריים באחת מהמסעדות המצוינות שיש כאן. החופים אינם מומלצים לשחייה או לגלישה, אך במזג אוויר נאה תוכלו למצוא כאן המוני משתזפים. לאורך החוף תמצאו גם ברים ואף דוכני חלפנות אם אתם רוצים להחליף כסף.

פלאזה דה טורוס (כיכר השוורים)

כאן היו הספרדים מקיימים קרבות שוורים (כן כן) עד שנת 1970. מאז המקום ננטש ולא מתקיימת בו פעילות, אבל תודו שזה משהו שלא הייתם מצפים לראות במרוקו ושווה לעבור כאן כדי להגיד שהייתם 😉

מערות הרקולס וכף ספרטל

15 דקות נסיעה במונית מטנג'יר ואתם שם. כף ספרטל הוא מצוק בגובה 1,000 מטרים בקצה-קצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה. מתחת לכף נמצאות המערות המפורסמות הנקראות על שם גיבור המיתולוגיה היוונית המפורסם. זהו אתר ארכיאולוגי מרהיב ביופיו, בו תוכלו להתחקות אחר הסיפורים אודות הרקולס, אשר לפי האגדה, יצר את מצר גיברלטר וישן במערות הללו בין המשימות שהיה עליו לבצע על מנת להגשים את ייעודו. אחד הדברים המרתקים ביותר במערות הללו הוא שהפתח שלהן לים הוא בצורה של יבשת אפריקה כאשר מסתכלים עליו מן הים.

פארק מנאר

בטנג'יר תמצאו גם אטרקציות לילדים כמו פארק המים מנאר. הילדים יוכלו להשתעשע במגלשות המים ובמסלול הקרטינג בזמן שאתם נהנים מהנוף לחופי טנג'יר ומבית הקפה הרומנטי שמגיש פנקייקים מצוינים.

יהדות טנג'יר

ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על נוכחותם של יהודים בטנג'יר כבר באלף הראשון לספירה ונאמר כי הם גורשו על ידי המוואחידין למהדיה בסביבות שנת 1148. לאחר גירוש ספרד הגיעו יהודים רבים באופן טבעי לטנג'יר, שהייתה קרובה במיוחד. הקהילה גדלה והתפתחה תחת השלטון הפורטוגלי, אך דוכאה על ידי האינקוויזיציה הספרדית, אשר גירשה את היהודים מהעיר בשנית.

לאחר הכיבוש האנגלי ב-1661 חזרו יהודים ומוסלמים רבים לטנג'יר. יהדות טנג'יר עברה מאז תקופות מסובכות שכללו סכסוך בין היהודים ילידי מרוקו ליהודים שהיגרו מאירופה, גירוש נוסף ב-1677, חזרה ב-1680 ושוב עזיבה עקב הידרדרות המצב הכלכלי לאחר עזיבת הבריטים ב-1684.

ב-1725 עלתה קבוצה של כ-150 יהודים לטנג'יר ופיתחה מחדש את חיי הקהילה היהודית בעיר. במהלך המאה ה-19 הלכה הקהילה היהודית וגדלה. בסוף המאה ה-19 היו בעיר 3,500 יהודים, חלקם אמידים ביותר ולקהילה היה אף עיתון משלה. לשיא גודלה הגיעה הקהילה ב-1956 – 17,000 איש. אז החלו יהודי מרוקו לעלות לישראל בהמוניהם ובתוך כעשור נותרו בעיר רק כ-4,000 יהודים. ב-1970 נותרו בעיר רק כ-250 יהודים.

בתי מלון מומלצים בעיר

אז לאחר שהוצאתם ויזה למרוקו אונליין, הגיע הזמן לבדוק אודות מקומות לינה, כולל מלון טוב בטנג'יר. בעיר תמצאו מלונות בכל טווח מחירים אפשרי, החל מהוסטלים ומוטלים ועד למלונות יוקרה. בטווח המחירים הנמוך תוכלו למצוא גם "ריאדים" – בתים עם חצר פנימית שהוסבו למלונות. הם נמצאים בעיקר בעיר העתיקה.

אם תרצו לחסוך, תוכלו ללון באחד המלונות הרבים שבמדינה העתיקה. עוד מלונות חסכוניים הם Magellan Hotel, בו תוכלו למצוא חדרים עם נוף למפרץ טנג'יר, Hotel Royal, Pension Gibraltar, או Villa Muniria, בו נהגו לבקר סופרים אמריקאים רבים בשנות ה-50. תוכלו לקבל המלצות נוספות (כולל קישור להזמנת המלונות) בעמוד שכתבנו על מלונות בטנג'יר.

בטווח המחירים הבינוני תמצאו את Hotel Continental, אשר מספק חוויה יוקרתית במיוחד. גם ממנו נשקף נוף לנמל ובעבר התארחו בו דמויות מפורסמות כמו ווינסטון צ'רצ'יל. על החוף תמצתו גם את Hotel Shehezerade ו-Hotel Solazure. את Dar Jameel כדאי לכם בכל מקרה לראות, גם אם תבחרו לא ללון כאן, בזכות הנוף הפנורמי המרהיב וסגנון הבנייה המרשים.

מלונות היוקרה בטנג'יר כוללים את Hotel El Minzah המפורסם, Hotel Rif, אשר גם בו התארח צ'רצ'יל בעבר ואפילו ז'אן קלוד ואן דאם היה בין אורחיו, Hotel Intercontinental, שאינו שייך לרשת המלונות המפורסמת, ו-Hotel Le Mirage, שנמצא מעט מחוץ לעיר, לחוף האוקיינוס האטלנטי, ולו רצועת חוף פרטית באורך של קילומטר.

מזג האוויר בטנג'יר

הקיץ בטנג'יר נעים יותר בהשוואה לערים בדרום מרוקו וזו עונה מצוינת לתור בה את העיר והאזורים שמסביב לה. גם בסוף האביב או בתחילת הסתיו ניתן לחוות כאן טווח טמפרטורות שאנחנו הישראלים מכירים ואוהבים. החורף הוא סיפור קצת אחר.

צפון מרוקו הוא החלק הרטוב ביותר בממלכה, בו יורדות כמויות הגשם הגדולות ביותר בחורף. בנוסף, מכיוון שטנג'יר שוכנת ממש לחוף האוקיינוס האטלנטי, בחורף יש גם רוחות עזות, שמורידות את הטמפרטורה בעוד כמה מעלות.

הגעה לטנג'יר ותחבורה בעיר

שדה התעופה של טנג'יר נקרא על שם אבן-בטוטה, המטייל הברברי המפורסם שביקר ברוב העולם המוכר בזמנו: ארצות אפריקה שמצפון לאוגנדה, כל יבשת אירופה ומרכז אסיה (עד סין). בשדה נוחתות וממנו ממריאות טיסות למדינות שונות באירופה ולנמלי תעופה אחרים בתוך מרוקו. מהשדה לעיר ובחזרה תוכלו לתפוס מונית במחיר סביר ביותר.

דרך נוספת להגיע לטנג'יר היא ברכבת. לאורך קו החוף של מרוקו נוסעת רכבת מהירה במיוחד, שתביא אתכם בשעתיים מקזבלנקה לטנג'יר. אם אתם נוסעים בין טנג'יר למרקש, תוכלו לקחת את רכבת הלילה, שנוסעת כ-10 שעות בין הערים.

בטנג'יר יש גם שתי תחנות אוטובוס מרכזיות בהן פועלים קווים בינעירוניים. רוב הקווים שייכים לחברת CTM. אגב, המעוניינים להגיע דרך הים יכולים לעשות זאת באמצעות מעבורות הפועלות בין נמל טנג'יר מד, שממזרח לעיר, לבין העיירה אלגסיראס שבדרום ספרד. ניתן אפילו להפליג לטנג'יר מגנואה שבאיטליה או מברצלונה.

אם אתם מתמקמים במרכז העיר, תוכלו להסתדר היטב בהליכה. טנג'יר לא עיר גדולה במיוחד ורוב האטרקציות המרכזיות נמצאות באזור העיר העתיקה (המדינה). הנהיגה בתוך טנג'יר עלולה להיות מאתגרת, בטח אם אתם לא מכירים את העיר, אז קחו את זה בחשבון.

אם תבחרו לנהוג, תוכלו למצוא שומרי מכוניות רשמיים (שאף נושאים תג רשמי!), אשר יעזרו לכם לחנות וישמרו לכם על הרכב תמורת תשלום. מוניות הן אמצעי התחבורה הנוח ביותר בעיר והן לא יקרות במיוחד. יש שני סוגי מוניות – גדולות וקטנות. הקטנות זולות יותר, אך הגדולות הן היחידות שמותר להן לצאת אל מחוץ לעיר. אם תרצו, תוכלו לקחת מונית אפילו עד לשפשוואן.