יהדות מרוקו

יהדות מרוקו הייתה הקהילה היהודית הגדולה בארצות האסלאם וגם כיום היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות ערב.

למרוקו הגיעו יהודים החל מהמאה ה-2 לספירה, אך חלק גדול מבין יהודי מרוקו הגיעו אליה לאחר גירוש ספרד ב-1492. ליהדות מרוקו חלק חשוב בהיסטוריה של העם היהודי ותרומתה בתחומי הפסיקה ההלכתית, הספרות והשירה העברית ניכרת עד עצם היום הזה.

היהודים במרוקו שלטו גם בענף המסחר בממלכה ותרמו רבות להתפתחותה הכלכלית של מרוקו. יהודי מרוקו נהנו ממעמד משתנה, כאשר לאורך תקופות שונות זכו להגנה ותמיכה מהמשטר, אך היו שנים בהן בוצעו בהם פרעות קשים.

כאשר תטיילו במרוקו תוכלו לראות שרידים למורשת העשירה שהותירה אחריה יהדות מרוקו גם לאחר עליית יהודי מרוקו לארץ ישראל.

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו – היסטוריה

קשה לדעת מתי הגיעו היהודים הראשונים למרוקו. העדויות הממשיות העתיקות ביותר מתוארכות למאה ה-2 לספירה והן נמצאו בעיר הרומית העתיקה וולוביליס, ליד מקנס של היום. כתובות בעברית על מצבות, כדים עם עיטור של מנורה ואף שרידי מבנה שייתכן שהיה בעבר בית כנסת הם העדויות לראשיתה של יהדות מרוקו.

אבל ייתכן שיהודי מרוקו הגיעו לאזור עוד קודם לכן. לפי מסורות עתיקות בקרב יהודי מרוקו, ראשוני היהודים הגיעו לאזור המגרב בימי בית ראשון עם ספינות הסוחרים הפיניקים.

בספר מלכים א', פרק ט', פסוקים כ"ז-כ"ח נכתב: "וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת-עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב". צאצאי קהילת אופראן, כפר קטן ברכס הרי האנטי-אטלס בדרום מרוקו, יודעים לספר כי אבותיהם הגיעו באוניות הפיניקים מארץ ישראל עוד לפני חורבן בית ראשון.

מעניין אם יש קשר בין השמות אופראן ואופירה.בכל מקרה, בהחלט ייתכן כי יהודים החלו להתיישב במרוקו עוד לפני המאה ה-2 לספירה בהתחשב בכך שהעיר וולוביליס הוקמה על ידי הפיניקים כבר במאה ה-3 לפנה"ס.

ההערכות הן כי לאורך התקופה הרומית (בערך עד המאה ה-8 לספירה) גרו רוב יהודי מרוקו בערי החוף ועסקו בעיקר במסחר. אין עדויות רבות על יהדות מרוקו בתקופה זו, אך ידוע כי הקהילה היהודית במרוקו גדלה לאחר גל הגירה משמעותי מספרד החל מסוף המאה ה-6 לספירה.

חורבות העיר הרומית וולוביליס, מרוקו

יהדות פאס מרוקו

מאמצע המאה ה-7 עד סוף המאה ה-8 לספירה שלטו באזורים שונים במרוקו מנהיגים שונים, חלקם מוסלמים וחלקם ברברים. היהודים היו מוגדרים כבני חסות (ד'ימי) ומעמדם השתנה בהתאם לשליט אליו היו כפופים.

בשנת 788 הפך אידריס הראשון, מייסד השושלת האידריסית, את מרוקו לממלכה עצמאית לראשונה, כאשר התנתק מהאימפריה העבאסית. הוא ניסה לכפות על היהודים את דת האסלאם, אך למרות זאת, יהדות מרוקו שרדה ונותרה – לפחות בחלקה – נאמנה למסורת היהודית.

בנו, אידריס השני, היה סובלני הרבה יותר כלפי יהודי מרוקו. אידריס השני ייסד את העיר פאס והפך אותה לבירתו. הוא היה זה שהזמין את היהודים להתיישב בעיר ובזכותו הפכה יהדות פאס לקהילה היהודית הגדולה במרוקו.

העיר פס הפכה למרכז רוחני ואינטלקטואלי יהודי, אשר בה נולדו ופעלו לאורך השנים, בין היתר, דונש בן לברט, רבי יהודה חיוג' ודוד בן אברהם אלפאסי.

בית הכנסת אבן דנאן, יהדות פאס מרוקו

הטבח ביהודי פאס

במהלך המאה ה-10 נפלה השושלת האידריסית ועימה נפלה מרוקו קורבן לקרבות שליטה בין שבטים ברברים שנתמכו על ידי ח'ליפויות שונות. בתקופה זו חוותה יהדות מרוקו מאורעות קשים, אשר כללו את הטבח הנורא ביהודי פאס בשנת 1033, במהלכו נרצחו 6,000 יהודים.

באמצע המאה ה-11 השתלטה שושלת המוראביטון על מרוקו והביאה ביטחון יחסי ליהודי מרוקו. עם זאת, על היהודים הוטלו מיסים כבדים ומרכז הכוח הועבר מהעיר פאס לעיר מרקש, שהפכה לבירה החדשה של מרוקו.

באמצע המאה ה-12 גברו המוואחידון על המוראביטון וכבשו את מרוקו ואלאנדלוס. אז החלה אחת התקופות האפלות ביותר עבור יהדות מרוקו. המוואחידון היו מוסלמים קנאים ביותר, אשר כפו על יהודי מרוקו את דת האסלאם.

היהודים נאלצו להתאסלם או למות על קידוש השם. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר הוא על 150 יהודים בעיר סיג'ילמסה, אשר חורבותיה מצויות על גדות נהר הזיז בנווה המדבר תפילאלת. הם העדיפו למות מאשר להתאסלם והסיפור מוזכר בקינתו של רבי אברהם אבן עזרא, אהה ירד עלי ספרד. אפילו הרמב"ם המליץ ליהודים להתאסלם בתקופה זו כדי להינצל ממוות במכתב שכונה "איגרת השמד".

המלאח – הרובע היהודי

בסוף המאה ה-13 עלתה לשלטון השושלת המרינית, אשר ביטלה את הגזרות נגד היהודים והפכה את העיר פאס שוב לבירת הממלכה. בתקופה זו הפכה העיר פאס לאחת הגדולות בעולם והקהילה היהודית השתקמה.

בשנת 1437, כאשר שלטונם של המרינים החל להיחלש, בוצעו פרעות ביהודי פאס על ידי קנאים דתיים. בעקבות הטבח הזה הקים הסולטן המריני את המלאח היהודי בעיר פאס, אשר היה לרובע היהודי הראשון מסוגו במרוקו.

הסולטן רצה להגן על היהודים, אך במהלך המרד שהפיל את השושלת המרינית בשנת 1465 נטבחו כמעט כל יהודי העיר פאס במרוקו. מקהילה של כמה אלפי נפשות נותרו יהודים בודדים בלבד.

המלאח היהודי בעיר פס כיום

גירוש ספרד

בסוף המאה ה-15 חוותה קהילת יהודי מרוקו רנסאנס. השושלת הווטאסית עלתה לשלטון במרוקו וגירושי ספרד (1492) ופורטוגל (1497) הביאו למרוקו בין 20 אלף ל-40 אלף מהגרים יהודים.

בתחילה, התחלקה יהדות מרוקו לשתי קבוצות: התושבים, שמוצאם מקהילת יהודי מרוקו העתיקה, והמגורשים, אשר הגיעו מחצי האי האיברי. שתי הקבוצות היו שונות במנהגין ובשפותיהן ופרצו ביניהן מחלוקות הלכתיות קשות. מגורשי ספרד, אשר התיישבו בצפון מרוקו בערים כמו טנג'יר ותטואן, שמרו על השימוש בלדינו, למשל.

אך עם השנים התמעטו המחלוקות וההבדלים והקהילות היהודיות השתלבו זו בזו. עם עליית השושלת הסעדית באמצע המאה ה-16 זכו היהודים ליחס טוב אף יותר מהשלטון במרוקו והפכו למתווכים בין הסעדים לשלטונות במדינות שונות באירופה.

הסעדים הפכו את מרקש שוב לעיר הבירה של מרוקו ואף בנו בה מלאח ליהודים. למרות זאת, הקהילה היהודית המשמעותית ביותר הייתה באותה תקופה בעיר פס.

"יזיד המזיד"

בשנת 1631 נוסדה השושלת העלאווית, אשר שולטת במרוקו עד עצם היום הזה. יחסם של הסולטנים העלאווים ליהודי מרוקו השתנה משליט לשליט לאורך ההיסטוריה.

מייסד השושלת, מולאי ראשיד, התאכזר ליהודים והרס בתי כנסת רבים. לעומתו, בנו, מולאי איסמעיל, בנה ליהודים מלאח בעיר מקנס, עיר הבירה שלו, וגם אישר לשקם חלק מבתי הכנסת שהוחרבו בימי אביו. מוחמד אבן עבדאללה החיה בסוף המאה ה-18 את הקהילה היהודית בעיר מוגדור (אסווירה) ואף נתן ליהודי מרוקו להשתלט על תחום ייצור המטבעות במרוקו.

המלאח היהודי בעיר אסווירה (מוגדור) במרוקו

אך כאשר עלה לשלטון הסולטן יזיד, אשר נודע בכינוי "יזיד המזיד" בקרב היהודים, נערכו ביהודי מרוקו פרעות ומצבם התדרדר מאוד. יזיד הרס את בתי הכנסת בפאס וגירש את היהודים מהעיר. גם בערים מקנס, תטואן, רבאט ואל קסר אל כביר בוצעו ביהודים פרעות קשים.

הגירת יהודי מרוקו

במהלך המאה ה-19 מרוקו נקלעה למלחמות רבות עם מדינות אירופה, אשר ניסו לכבוש אותה (בעיקר ספרד וצרפת). לצד זאת, התחדש הקשר עם קהילות יהודיות באירופה וסוחרים יהודים רבים זכו למעמד מיוחד, בעיקר בערי החוף של מרוקו.

תהליך נוסף שהחל במאה ה-19 הוא הגירת יהודי מרוקו. יהודים היגרו לדרום אמריקה בעקבות התפתחות תעשיית הגומי, וגם לארצות הברית, לאנגליה ולצרפת.

במאה ה-19 התרכזה יהדות מרוקו בערי החוף טנג'יר, תטואן, מוגדור, אגאדיר וכו', בערים הגדולות פאס, מקנס ומרקש שבפנים הארץ ובכפרים בהרי האטלס. בתחילת המאה הזו נבנו מלאחים יהודיים בערים נוספות מלבד פאס, מקנס ומרקש.

בתקופה זו החלה גם העלייה הראשונה של יהודי מרוקו לארץ ישראל, אך היא הייתה מצומצמת יחסית, בין היתר עקב התנגדות השלטונות.

הקשר הצרפתי

בתחילת המאה ה-20 שוב שררה אי יציבות שלטונית במרוקו והיהודים שוב סבלו מפרעות בערים רבות. כך למשל, יהדות קזבלנקה איבדה כ-30 מבניה בפרעות ב-1907. המלאח בקזבלנקה, שהיה אז הגדול במרוקו, נבזז והוחרב לחלוטין ומאות פליטים יהודים עזבו את העיר כתוצאה מכך.

הכוחות הצרפתיים במרוקו הם אלו שהגנו על היהודים וכך היה גם לאחר שמרוקו הפכה למדינת חסות צרפתית ב-1912 (ספרד קיבלה את צפון מרוקו). תחת הפרוטקטורט הצרפתי זכו היהודים לחינוך מודרני והותר להם אף לצאת מהמלאח בערים השונות.

יהודי מרוקו עברו תהליך עיור מואץ תחת השלטון הצרפתי ואימצו את השפה הצרפתית (אותה דוברים עד היום רבים מעולי מרוקו). כמו כן, הציונות החלה להכות שורשים בקרב יהדות מרוקו החל מתחילת המאה ה-20.

יהדות מרוקו בשואה

ב-22 ביוני 1940 נכנעה צרפת לגרמניה הנאצית והחל "שלטון וישי". זה היה שלטון צרפתי הכפוף לגרמניה הנאצית, אשר קידם חקיקה אנטי-יהודית ברוח הנאציזם.

בין היתר, פוטרו עובדים יהודיים ממשרדי הממשלה, תלמידים יהודים סולקו מבתי הספר הממשלתיים, יהודים לא הורשו להתגורר מחוץ למלאח, אשר שימש כגטו יהודי, ואלו שגרו בשכונות אירופאיות גורשו מהן. מלך מרוקו, מוחמד החמישי, הצהיר כי הוא מתנגד לחוקים אלו, אך תחת השלטון הצרפתי, ידיו היו כבולות.

יהדות מרוקו בשואה לא הושמדה והיהודים לא נשלחו למחנות השמדה באירופה, אך פליטים יהודים מאירופה שהגיעו למרוקו נשלחו למחנות עבודה. בנוסף, כ-153 יהודים ממרוקו שהיו בצרפת בעת גירוש היהודים מפריז ב-1942 נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם.

ייתכן מאוד שהגרמנים התכוונו להשמיד גם את יהדות מרוקו במסגרת הפתרון הסופי, אך שחרור צפון אפריקה על ידי כוחות הברית בנובמבר 1942 מנע מהנאצים לממש את תוכניתם.

עליית יהדות מרוקו

לאחר מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל ולקראת הפיכתה של מרוקו למדינה עצמאית, החלו גלי עלייה גדולים של יהודי מרוקו לארץ ישראל.

יהודי מרוקו חששו ממעמדם במדינה המוסלמית החדשה. היהודים היו מקורבים יותר לשלטון הצרפתי (בעיקר לפני ממשל וישי) והם פחדו שיתפסו כגורם עוין על ידי השלטונות והאוכלוסייה במרוקו.

כמו כן, התגברות הרגשות הלאומניים בקרב המוסלמים במרוקו עקב הכרזת האו"ם, הקמת מדינת ישראל, מלחמת השחרור וקבלת רעיונותיו של גמאל עבד אל נאצר לא תרמו לתחושת הביטחון של יהודי מרוקו, בלשון המעטה.

בתקופה שלפני עצמאות מרוקו אף בוצעו שוב פרעות ביהודים בערים שונות, ביניהן אוג'דה, רבאט, פטיז'אן (סידי קאסם), מזאגאן (אל ג'דידה) ו-ואדי זם.

בעקבות כל זאת עלו לישראל עשרות אלפי יהודים ובמרוקו נותרו רק כ-160 אלף יהודים בעת הכרזת העצמאות של מרוקו ב-1956. בשנה זו הוטל איסור על עליית יהודי מרוקו לישראל ועד לשנת 1961, אז הוסר האיסור, עלו היהודים באופן חשאי ובלתי חוקי.

הילולת הבבא סאלי, עליית יהודי מרוקו לישראל

בשנת 1961, עם ביטול ההגבלות על העלייה, החל מבצע להעלאת יהודי מרוקו – מבצע "יכין". בנוסף, יהודים רבים היגרו לצרפת ולשאר מדינות אירופה. לאחר מלחמת ששת הימים היגרו רוב היהודים שנותרו במרוקו ויהדות מרוקו הצטמצמה לכדי אלפים בודדים. בערים רבות במרוקו לא נותרו יהודים כלל.

בסך הכל, כ-250,000 יהודים עלו ממרוקו לארץ ישראל מאז קום המדינה. זהו המספר הגבוה ביותר של יהודים שעלו לישראל ממדינה מוסלמית.

יהדות מרוקו כיום

כיום מרוכזת רוב יהדות מרוקו במדינת ישראל. הקהילה השנייה בגודלה של יוצאי מרוקו נמצאת בצרפת. בנוסף, בצפון אמריקה (קנדה וארה"ב) חיים כיום אלפי יהודים ממוצא מרוקאי וכך גם בדרום אמריקה (בעיקר בברזיל ובארגנטינה).

במרוקו עצמה חיים כיום רק כ-2,500 יהודים. רוב יהודי מרוקו חיים כיום בקזבלנקה, אך ישנן קהילות קטנות גם במרקש, ברבאט, באגאדיר, במקנס ובפס.

בשנת 1997 הוקם בקזבלנקה מוזיאון יהדות מרוקו, המתעד את יהדות מרוקו, עברה ותרבותה. המוזיאון נחנך בנוכחות המלך חסן השני. בנו, המלך הנוכחי, מוחמד השישי, מקורב מאוד לקהילה היהודית.

בירושלים תוכלו למצוא את המרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה, המתעד גם הוא את ההיסטוריה והתרבות של יהדות מרוקו ושאר הקהילות היהודיות בצפון אפריקה.

כאשר תגיעו למרוקו, אל תפספסו את הביקור בשכונות המלאח היהודיות בערי מרוקו, בבתי הכנסת היהודיים ובבתי הקברות, המספרים את סיפורה של אחת הקהילות היהודיות המפוארות בהיסטוריה.

בית קברות יהודי מרוקו, מרקש

אהבתם ? שתפו עכשיו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
טיול מאורגן למרוקו?
השאירו פרטים!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הרשמית שלנו

בקבוצה תוכלו לשאול את כל השאלות, לשתף ולהתעדכן... אז יאללה, מחכים לכם שם!

דילוג לתוכן