יהדות מרוקו

כמעט כל משפחה ישראלית שמוצאה ממרוקו מכירה את השמות פס, מקנס, מרקש או תאפילאלת, את המימונה ואת ההילולות. במדריך הזה ריכזנו את הסיפור המלא של יהדות מרוקו: מהיישוב הקדום ומגורשי ספרד, דרך תקופת המלאח והפרוטקטורט הצרפתי, ועד העלייה הגדולה והקהילה של היום. בסוף המדריך תמצאו את אתרי המורשת היהודית ששווה לבקר בהם, וטיפים לטיול שורשים.

ההיסטוריה של יהדות מרוקו

הסיפור של יהודי מרוקו משתרע על פני כאלפיים שנה, ומשלב שתי קבוצות שהתמזגו לאורך הדורות: ״התושבים״, צאצאי היהודים שחיו בצפון אפריקה עוד מימי קדם, ובהם גם קהילות שחיו בקרב השבטים הברברים בהרי האטלס ובדרום, ו״המגורשים״, יהודי ספרד ופורטוגל שהגיעו למרוקו אחרי הגירוש בסוף המאה ה-15. הנה ציוני הדרך העיקריים:

1. העת העתיקה: ראשית היישוב היהודייהודים חיו בצפון אפריקה כבר בתקופה הרומית, ובעיר הרומית וולוביליס שליד מקנס נמצאו כתובות שמעידות על נוכחות יהודית. לפי מסורות מקומיות, היישוב היהודי במרוקו קדום אף יותר.
2. ימי הביניים: פס כמרכז תורניהעיר פס הפכה לאחד ממרכזי התורה החשובים בעולם היהודי. כאן פעל במאה ה-11 רבי יצחק אלפסי, הרי״ף, ובמאה ה-12 ישב בעיר כמה שנים הרמב״ם, לפני שהמשיך למצרים.
3. 1438: המלאח הראשוןלפי המקובל, ב-1438 הועברו יהודי פס לרובע נפרד ליד הארמון המלכותי, שנקרא ״המלאח״. בהמשך קמו רובעי מלאח בכמעט כל עיר גדולה במרוקו.
4. 1492-1497: מגורשי ספרד ופורטוגלאחרי הגירוש מספרד והגזירות בפורטוגל הגיעו למרוקו גלים של פליטים יהודים. הם הביאו איתם את השפה, הפיוט והמנהגים של יהדות ספרד, ובערי הצפון, כמו טטואן וטנג׳יר, נשמרה לאורך דורות ״החכיתיה״, ספרדית-יהודית מקומית.
5. המאה ה-19 ו-1912: חינוך מודרני והפרוטקטורטב-1862 נפתח בטטואן בית הספר הראשון של רשת ״כל ישראל חברים״ (אליאנס), ובעשורים הבאים קמו עשרות בתי ספר ברחבי מרוקו. ב-1912 הפכה מרוקו לפרוטקטורט צרפתי, ורבים מהיהודים עברו מהמלאח לערים החדשות ואימצו את התרבות הצרפתית.
6. 1940-1943: מלחמת העולם השנייהשלטון וישי החיל על יהודי מרוקו חוקים מפלים, אבל יהודי מרוקו לא גורשו למחנות ההשמדה. על כך בהרחבה בהמשך.
7. 1948-1967: העלייה הגדולהמקום המדינה ועד סוף שנות ה-60 עזבו את מרוקו כ-250 אלף יהודים, רובם לישראל, וחלקם לצרפת, לקנדה ולספרד.
8. היום: קהילה קטנה ומורשת חיהבמרוקו נותרו כאלף עד אלפיים יהודים, רובם בקזבלנקה. החוקה המרוקאית מ-2011 מזכירה את המרכיב העברי כחלק מהזהות הלאומית, ובשנים האחרונות שוחזרו בתי כנסת ובתי עלמין רבים ברחבי המדינה.

המלאח: הרובע היהודי

המלאח היה הלב של החיים היהודיים במרוקו במשך מאות שנים. מקור השם, לפי ההסבר המקובל, הוא באזור בפס שבו קם הרובע הראשון, שהמילה הערבית ״מלח״ קשורה לשמו. המלאח היה בדרך כלל מוקף חומה, צמוד לארמון או למבצר של השליט, ובתוכו פעלו בתי כנסת, ישיבות, שווקים ובתי מלאכה של צורפים, חייטים ובעלי מקצוע. הבתים במלאח נבנו לעיתים קרובות עם מרפסות וחלונות הפונים לרחוב, בשונה מהבתים המוסלמיים הסגורים שבמדינה.

כיום כמעט אין יהודים שגרים במלאח, אבל ברבות מהערים אפשר עדיין לזהות את הרובע, ובחלקן הוא שופץ והוחזרו אליו שמות הרחובות המקוריים. מלאח פס, מלאח מרקש, מלאח מקנס ומלאח אסווירה הם המרשימים שבהם.

העלייה ממרוקו ומבצע יכין

העלייה ממרוקו הייתה אחד מגלי העלייה הגדולים בתולדות המדינה, והיא התרחשה בכמה שלבים, חלקם במחתרת:

המספרים לקוחים ממקורות היסטוריים שונים ואינם מצטברים בדיוק. בסך הכול, מקום המדינה ועד 2016 עלו ממרוקו לישראל כ-274 אלף איש.

טביעת ״אגוז״

בינואר 1961 טבעה הספינה ״אגוז״, שהבריחה עולים יהודים מצפון מרוקו לגיברלטר, ו-46 מנוסעיה נספו. האסון עורר הדים בעולם והוביל ללחץ בינלאומי על מרוקו, וזמן קצר לאחר מכן הושג ההסדר שאפשר את מבצע יכין, שהחל בנובמבר 1961.

פרעות אוג׳דה וג׳ראדה

ביוני 1948, שבועות ספורים אחרי הכרזת המדינה, פרצו פרעות ביהודים בעיר אוג׳דה ובעיירת הכורים ג׳ראדה הסמוכה, שבהן נרצחו יותר מ-40 יהודים. האירוע הבהיל את הקהילה והאיץ את העלייה. עוד על כך בעמוד על אוג׳דה.

יהדות מרוקו בשואה

מרוקו הייתה תחת שלטון צרפת של וישי בין 1940 ל-1942. השלטון החיל על היהודים חוקים מפלים, שהוציאו אותם ממשרות ציבוריות והגבילו אותם בחינוך ובמקצועות החופשיים. בשטח מרוקו הוקמו גם מחנות עבודה, שבהם הוחזקו בעיקר פליטים יהודים מאירופה ואסירים פוליטיים.

עם זאת, יהודי מרוקו לא גורשו למחנות ההשמדה. לפי המסורת המקובלת בקהילה, הסולטן מוחמד החמישי סירב לחתום על גירוש היהודים, וב-1941 אף הזמין את רבני מרוקו לחגיגות עלייתו לכס, כאות הזדהות. היסטוריונים חלוקים בשאלה עד כמה יכול היה הסולטן להשפיע בפועל, אבל דמותו נחקקה בזיכרון של יהודי מרוקו כמי שהגן עליהם. בנובמבר 1942 נחתו בעלות הברית במרוקו, ושלטון וישי בה הסתיים.

ישראל ומרוקו היום: הקשר שחזר

בדצמבר 2020 חידשו ישראל ומרוקו את היחסים ביניהן במסגרת הסכמי אברהם, ולשכות הקישור בתל אביב וברבאט חזרו לפעול. בשנים שאחרי נפתחו טיסות ישירות, ישראלים רבים הגיעו לטייל ולבקר בערי הולדת ההורים והסבים, ומרוקו השקיעה בשחזור של בתי כנסת, בתי עלמין ורובעי מלאח. אחרי אוקטובר 2023 הטיסות הישירות הופסקו והיחסים התקררו, ובקיץ 2026 הטיסות הישירות למרקש חזרו. מה שלא השתנה לאורך כל התקופה הוא היחס החם שמקבלים מבקרים יהודים ברוב המקומות, והגאווה של מרוקאים רבים בפרק היהודי של ההיסטוריה שלהם. לפני הנסיעה כדאי לקרוא את המדריך האם מרוקו בטוחה לישראלים, ואת העדכונים בעמוד טיסות למרוקו.

מנהגים ותרבות של יהודי מרוקו

יהדות מרוקו פיתחה מסורת עשירה, שחלק גדול ממנה חי היום בישראל:

רבנים וצדיקים מפורסמים

קברי הצדיקים הם חלק מרכזי בזהות של יהדות מרוקו, וכמה מהם מושכים מבקרים מישראל ומכל העולם:

• רבי עמרם בן דיוואן: שליח מחברון שנפטר ב-1782 ונקבר בכפר אסג׳ן ליד וואזן. ההילולה שלו בל״ג בעומר היא הגדולה במרוקו.
• רבי חיים פינטו: רב ומקובל שחי באסווירה ונפטר ב-1845. קברו ובית הכנסת על שמו נמצאים בעיר.
• משפחת אבוחצירא: שושלת רבנים מחבל תאפילאלת. קבר רבי שמואל אבוחצירא, אבי השושלת, נמצא ליד ארפוד, ומשם יצא גם הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, שעלה לישראל ונקבר בנתיבות.
• הרי״ף והרמב״ם: שני גדולי הפוסקים שפעלו בפס בימי הביניים, וקשרו את העיר לתולדות ההלכה.

הילולות במרוקו: מתי ואיפה

ההילולה היא יום השנה לפטירתו של צדיק, שבו עולים לקברו להתפלל, להדליק נרות, לשיר ולסעוד יחד. בהילולות הגדולות מגיעים לקברים אלפי מבקרים מישראל, מצרפת ומקנדה, וכדאי לתכנן מראש לינה והסעות. אלה ההילולות המוכרות ביותר:

מועדי ההילולות נקבעים לפי הלוח העברי, ולכן התאריך הלועזי משתנה משנה לשנה. הסדרי ההגעה, האבטחה והלינה מתפרסמים בדרך כלל בסמוך למועד, וכדאי לעקוב אחריהם דרך הקהילה היהודית במרוקו או דרך מארגני ההילולות.

אתרי מורשת יהודית לביקור במרוקו

מי שמגיע למרוקו בעקבות השורשים ימצא אתרים יהודיים כמעט בכל עיר. ריכזנו את החשובים שבהם:

מסלול שורשים מוצע: 8 ימים

הנה הצעה למסלול שמחבר את מרכזי המורשת היהודית הגדולים במרוקו, ונוח לביצוע עם נהג או ברכבת וברכב שכור. אפשר לקצר או להאריך לפי הערים שבהן חיה המשפחה שלכם:

מי שהמשפחה שלו הגיעה מהדרום יכול להוסיף את האטלס ואת תאפילאלת, ולשלב את המורשת עם לילה במחנה מדבר במרזוגה. מלונות שקרובים לבתי הכנסת ולמסעדות הכשרות בכל עיר ריכזנו בעמוד מלונות כשרים במרוקו.

טיול שורשים במרוקו: טיפים

טיול בעקבות המשפחה הוא אחת החוויות המרגשות שמרוקו מציעה לישראלים. כמה דברים שכדאי לדעת לפני שיוצאים:

1. אספו מידע מהמשפחהשמות, עיר ושכונה, שם בית הכנסת ושנים. גם פרט קטן יכול לעזור למדריך מקומי למצוא את הבית או את הקבר.
2. תאמו מראש ביקורים בבתי עלמיןברוב בתי העלמין היהודיים יש שומר, ולעיתים צריך לתאם את הביקור. מקובל להשאיר תרומה קטנה לתחזוקה.
3. היעזרו במדריך מקומימדריך שמכיר את הקהילות יודע איפה היה בית הכנסת, מי מחזיק את המפתח ואיך להגיע לאתרים קטנים בכפרים.
4. תכננו את השבת והכשרותבקזבלנקה ובמרקש יש קהילה יהודית פעילה, בתי כנסת ואפשרויות לאוכל כשר. בערים קטנות יותר כדאי להתארגן מראש. מלונות וריאדים קרובים לבתי הכנסת ולמסעדות הכשרות ריכזנו בעמוד מלונות כשרים במרוקו.
5. בדקו את מועדי ההילולותבתקופת ההילולות האתרים הומים, וההגעה והלינה עמוסות. מי שמעדיף שקט יגיע בתאריכים אחרים.

רוצים לבנות טיול שמשלב אתרי מורשת עם המדבר, ההרים והערים הגדולות? היעזרו במתכנן מסלול הטיול למרוקו, או הצטרפו לטיול מאורגן למרוקו עם מדריך שמכיר את הקהילות. לפני הנסיעה זכרו להוציא ויזה למרוקו.